בשר , עוף , הודו
-
-
מחיר חבר מועדון:
₪0
בשרים למיניהם לא נועדו להיות מזונו של האדם אך אין הדבר אומר שהבשר לסוגיו הוא מקור תזונתי אידיאלי ואופטימלי.
כיום, רוב אוכלוסיית העולם ניזונה מבשרים של בעלי חיים שונים: בשר, הולכי על ארבע, עופות, דגים ופירות ים.
האנושות מחולקת לשלוש קבוצות על פי התייחסותם לבשרים:
פרוֹגיווֹרים – אינם אוכלים בשר
קרניבוֹרים – אוכלי בשר
קניבלים – אוכלי בשר-אדם
טיעונים נגד אכילת בשר
ההיבט מוסרי
ההיבט המוסרי מסתכּם גם במשפט הידוע לכולנו: "צער בעלי חיים".
אמירה זו חובקת בתוכה גם את ההיבט המוסרי של הריגת בעלי חיים למטרות שונות, כולל לצורכי מאכל.
ההיבט הטבעי
מבנה ציפורניים
מבנה שיניים
מבנה הלשון
מבנה צינור העיכול
אופן אכילת הבשר.
נוכחות פטיאלין (אנזים) ברוק .
התעוררות התיאבון מריח בשר טרי .
ההיבט הבריאותי
תוספות הורמונליות בדמות אסטרוגן.
טיפול אנטיביוטי – יצירת חיידקים עמידים.
ריכוז גבוה של שומנים: כולסטרול, חומצות שומן רוויות וטריגליצרידים המעלים סיכון למחלות.
אכילת יתר של חלבון - יצירת חומציות בדם, הידלדלות מסת עצם.
חוסר סיבים .
במחקרים נמצא כי שעורי תמותה היו נמוכים באופן מובהק בקרב אנשים עם צריכה נמוכה של בשר. בנוסף תוחלת החיים שלהם עלתה ב- 3 שנים .
סיבות טובות לאכילת בשר בקר
מקור טוב מאוד לחלבון מלא.
מקור טוב מאוד לברזל 5.5 גרם ל 100 גרם .
עשיר בוויטמיני B ובמיוחד B12 .
בשר בקר עשיר באבץ הנחוץ צמיחה, תיקון רקמות, התפתחות , חיזוק עצמות , מערכת חיסון ועוד.
חלקי הבקר ושימושיו
1.ורד הצלע (אנטריקוט) - לסטייקים, לרוסטביף
2. צלעות (ריפען) - לצלי, לנזיד, לבישול איטי, לטחינה
3. חזה (ברוסט) - לצלי תנור וקדירה, לנזיד, למרק, לבשר כבוש
4. כתף מרכזי (כתף) – לצלי קדירה, לנזיד, לטחינה
5. צלי כתף (צלי) – לצלי קדירה, לבישול ברוטב
6. פילה מדומה (פלאש) - לצלי קדירה, לבישול ברוטב
7. שריר הזרוע (פולן) – לנזיד, למרק, לחמין, לאוסובוקו
8. קשתית (שפונדרה) – לבישול איטי, לנזיד, למרק, לאסדו
9. צוואר - לנזיד, למרק, לטחינה
10. סינטה (מותן) - לרוסטביף, לסטייקים
11. פילה - לסטייקים, לרוסטביף
12. שייטל (כנף העוקץ) לאסקלופים, לסטייקים, – לשיפודים, לרוסטביף
13. אווזית (קאצ`קה) - לנזיד, לצלי קדירה, לטחינה
14. צ`אק (ירכה) - לצלי קדירה
15. כף - לסטייקים, לאסקלופים, לצלי
16. פלדה (כסליים) - לנזיד, לטחינה, לרולדה
17. שריר אחורי (פולי) – לנזיד, למרק, לבישול איטי
18. ויסבראטן (ראש ירכה) – לצלי קדירה
עוף
סיבות טובות לאכילת עוף
מקור טוב מאוד לחלבון
מקור לברזל 1.4 גרם ל 100 גרם ( פחות מאשר בבקר) וB12 .
קל ללעיסה .
הקל ביותר לעיכול מבין סוגי הבשר .
נטול שומן באופן יחסי .
חלקי העוף ושימושיו
שוקיים (פולקעס) - בשר עסיסי כמעט ללא שומן עודף. נתח מצוין לאכילה בידיים. מתאים לטיגון, אפיה, בישול בקדרה וצליה על הגריל.
ירכיים - נתח שמן יחסית עם עצם גדולה שתופסת נפח ומשקל ולא מקלה על מלאכת האכילה.
מתאים במיוחד לתבשילי קדרה ולצלייה על הגריל. בשר הירכיים ללא העצם נמכר תחת השם "פרגיות" זהו בשר עסיסי ומובחר, והוא גם ה נתח היקר ביותר מבין נתחי העוף .
כרעיים - השוק והירך ביחד, מחוברים. הכרעיים הם מנת "רבע עוף" מכובדת שאפשר למצוא במאכלי עוף שונים: מעוף צלוי דרך תבשילי קדרה ועד מרקים.
כנפיים - מעט בשר (אבל טעים) עם הרבה עור ולפעמים גם שרידי נוצות (מומלץ לשרוף אותן). זהו נתח זול וקטן, שמתאים לאכילה בידיים. מצוין בטיגון, באפיה, בגריל וגם במרקים.
חזה - נתח גדול, לבן, דל שומן ויבש יחסית (במיוחד בבישול בינוני-ארוך).
מקור לשניצל האהוב .ברוב המנות המכילות את הנתחים הקטנים (למשל "מוקפצים" ואסקלופים למיניהם).
החזה מוצלח בכל שיטות הבישול הקצרות: טיגון, צליה, הקפצה וגריל.
פילה - נתח קטן, צר וארוך של בשר עסיסי הנמצא סמוך לעצם החזה. כמו חזה העוף, גם הפילה מתאים רק לבישול קצר.
גרונות - מעט בשר, הרבה עצמות וטעם מאוד "בשרי". חלק זול במיוחד, מתאים בעיקר להעשרת טעמו של מרק ולמילוי.
כבד - מקור הברזל של הרבה משפחות יהודיות. כבד עוף הוא מעדן אמיתי, למרות שהוא נחשב הרבה פחות יוקרתי מזה של האווז.
הכבד מצוין בתבשילים, צלוי על הגריל, כמלית וגם כחומר מוביל במיני טרין ופטה, ומככב כמובן בתור "כבד קצוץ".
לב - לבבות עוף הן מנת חובה בכל מסעדה מזרחית. הלבבות קטנים ולעיסים, טובים על הגריל וגם בתבשילים וכמלית.
קורקבנים- לתרנגולות אין למעשה קורקבן. הקורקבנים שאנחנו אוכלים הם בעצם חלק מקיבת העוף:
חלק שרירי ו"בשרי" במיוחד. מומלץ להשרות אותו במים ולנקות היטב לפני הבישול.
מבשלים את הקורקבנים בישול ארוך עד לריכוך מוחלט. הם מתאימים לתבשילי קדרה ולחיזוק טעמם של מרקים.
רגליים - במזרח הרחוק הן מאכל נפוץ. הרגליים מתאימות לבישול במרק ולטיגון עמוק.
הודו
סיבות טובות לאכילת בשר הודו
מקור טוב מאוד לחלבון יותר מעוף .
מכיל מעט שומן.
מקור טוב לברזל ( 4.8 גרם ל 100 גרם ).
מכיל כמות גבוה ביותר של אבץ .
את החלקים המובחרים של בשר ההודו ניתן לחלק ל"הודו לבן" שהינו בשר עתיר חלבון ועני בשומן ול"הודו אדום" שהוא בשר עשיר בברזל.
הודו אדום
יש הטוענים כי הבשר קשה ויש אף הטוענים שיש לו ריח לוואי.
הריח הזה אותו לא אוהבים מקורו בחלקו מטריות הבשר.
אל תתביישו, תבקשו להריח את הנתח לפני שאתם קונים. אם אינכם מרוצים, בקשו נתח אחר.
על מנת לבשל "הודו אדום" ישנה חלוקה נוספת של ההודו והיא החלוקה הקלאסית... זכר ונקבה.
בשר הנקבה הוא בשר רך יותר ונטול כמעט לחלוטין ריח לוואי.
קשה להבדיל בין בשר ממין זכר לבשר ממין נקבה הנמכר בחנות וחייבים לסמוך על המוכר.
הודו לבן
הודו לבן משמש בד"כ כתחליף לחזה עוף או לקציצות .
חוות דעת
מוצרים קשורים
