תפקודי כבד

  • מחיר חבר מועדון:
    0
אזל המלאי


הכבד הוא המעבדה הכימית של הגוף
תפקידו לסנן ללא הרף רעלים מגוף האדם,לפרק אותם לצורות נוחות לגוף ולייצר מרכיבים רבים הנחוצים לפעולות חיוניות בגוף.
הבדיקות האלה הן גם חלק מהבדיקות השגרתיות במקומות העבודה או אצל רופא המשפחה.


ALP - אלקליין פוספטאז
אלקליין פוספטאז הוא אחד האנזימים המיוצרים בכבד ומשתחרר לזרם הדם.
הבדיקה, הדורשת צום של 6 שעות, מודדת את רמות האנזים.
חלק מהתרופות מעוותות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.
ערכים תקינים: 44-147 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת-תזונה או על מחסור בחלבונים.
ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, מאלכוהוליזם, מחסר דם (אנמיה),
מחסימת דרכי המרה, ממחלות עצם, מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרתירואידיזם).


ALT  - אלאנין טראנסאמינאז
אנזים הכבד  ALT מעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין, המרכיבה חלבונים בגוף.
מאחר שריכוזו של האנזים גבוה בכבד, הרי שכל נזק לכבד יתבטא בשינוי רמת האנזים בדם. הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות.
האנזים ALT  משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.
ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.



AST  - אספרטאט אמינוטרנספראז
הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST  בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, בשרירי השלד, בתאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.
ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים מאחת או יותר מהבעיות הבעות: מחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב שבו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום,
התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים של האנזים עלולים להופיע בזמן ההיריון או לאחר פעילות גופנית, אך במקרים אלה אין הם מצביעים בהכרח על בעיה.


GGT - גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז
האנזים GGT  מצוי בכמויות גבוהות בכבד, בדרכי המרה המצויות מאחורי הכבד ובכליות.
בניגוד לאנזים אלקליין פוספטאז ALP , העולה גם בעת מחלות עצם, האנזים  GGT ייחודי יותר לכבד.
ערכים תקינים: עד 51 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים ממחלת כבד, מכשל לבבי ומחסימה בדרכי המרה.


Bilirubin – בילירובין כללי
בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין - המולקולה הקושרת חמצן בתוך הכדוריות האדומות.
בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, מחלה בדרכי המרה או מחלת דם. יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.
ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0-0.3 מיליגרם לדציליטר. בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3-1.9 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם - אנמיה המוליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.
ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלולים להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או על מחלת כבד.
ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים לרוב בגלל טעות מדידה - חשיפת בדיקת הדם לאור חזק, השובר את מולקולת הבילירובין. כמו כן הם יכולים להיגרם בגלל ריכוז גבוה של שומנים בדם.





 
x

#{title}

#{text}

#{price}